|
|
מאמרים | טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
|
|
|
|
|
|
פניה אישית של אמיר מנהל מכון שפר- "הבעיות שלנו עם עצמנו ועם הסביבה שלנו קשורה רק לדבר אחד ויחיד- המחשבות שלנו! אני יכול לתאר לעצמי מה אתה חושב על כך. איך יכול להיות שהדיכאון שלי/החרדה/OCD/הפרעת הקשב/הכישורים החברתיים שלי קשורה למחשבות שלי. במשך שנים אני עוסק בפיתוח והתאמה של טיפול CBT במבוגרים, נוער וילדים. המטופל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי הנו שותף מלא לטיפול. הוא למד על הבעיה שלו ובעיקר כיצד להתגבר עליה. כלים ברורים וישימים ניתנים למטופל והם תולדה של מחקרים רבים בתחום, אשר מוכיחים שוב ושוב, הבעיות אינן חייבות להישאר לנצח. וכן, אפשר להרגיש טוב יותר. אני מאמין כי המאמרים להלן יתנו לך כלים ברורים לתחילת הריפוי שלך. מאחל לך קריאה מהנה, מלמדת ומצמיחה". אמיר שפר בלשונית מאמרים להלן מאמרים עיקריים לגבי הקשיים השונים והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. מאמרים נוספים נמצאים בבעיות הספציפיות בבר עליון ובבר הצידי. בכל שאלה, מידע והתייעצות, ניתן לפנות ישירות למנהל המכון, אמיר- 0545.742352, או לחץ כאן ונסייע לך בפתרון הבעיה.
|
פרוטוקול טיפול CBT- כיצד מתבצע צעד אחר צעד טיפול ממוקד זה |
|
|
הבעיה ממנה אתם סובלים אינה "גורל". היא נוצרה מהמחשבות שלכם ומההתנהגות שלכם, וזו בשורה טובה. כי אם יצרתם אותה, אתם יכולים להפסיק אותה. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, מתמקד במטופל ועוזר לו לפתח כלים ברורים ופשוטים לצמצום הקשיים. המאמר יציג את דרכי ההתערבות של הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי בבעיות השונות. שיטות התערבות אלו מבוססות על מחקרים רבים שנערכים לאורך שנים רבות (להבנה רחבה יותר, רצוי לקרוא על הבעיות הספציפיות הנמצאות בלשונית זו ובלשונית מאמרים).
|
ראה מידע נוסף
|
|
מהי טראומה ופוסט- טראומה (PTSD)- מידע על הפרעת הדחק |
|
|
סיטואציה שבה מתקיימת סכנה לעצמי ו/או לאחר, עלולה ליצור טראומה PTSD (כולל עדות לסיטואציה, ללא סכנה ממשית לעצמי). תסמיני הטראומה יכולים לבוא לידי ביטוי באמצעות זיכרונות חודרניים של האירוע, פלאשבקים, ניסיונות להימנע מלחשוב ו/או להיות נוכח במקום המזכיר את הטראומה, לצד אי-שקט ודריכות. רבים מדווחים על קשיי שינה, עצבנות, קשיי ריכוז, לצד תחושות של אשמה ובושה.
אצל ילדים פוסט- טראומה יכולה להתפתח אף בעקבות גירושין, ניתוח, מחלה כרונית ועוד. ילדים צעירים, התסמינים העיקריים יבואו לידי ביטוי ברגרסיה בהתפתחותם. בני- נוער יראו תסמינים דומים למבוגרים לצד מצבי רוח קיצוניים, הסתגרות, התקפי זעם ועוד. טיפול סמוך לאירוע הטראומאטי, יכול להביא להחלמה מהירה. לטיפול בחשיפה (PE) הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי של פרופסור פואה יש 88% הצלחה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
האם אני סובל מפוסט- טראומה? - מידע, תסמינים ואבחון הטראומה אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים |
|
|
על פי ספר האבחנות ה- DSM, פוסט טראומה מאובחנת במידה ונמצאו 3 קריטריונים: חודרנות (זיכרונות הטראומה, לצד פלאשבקים, או סיוטים), הימנעות (מלחשוב ו/או לדבר על הטראומה, לצד הימנעות ממקום או אנשים המזכירים לי את הטראומה) ועוררות (דריכות ובהלה, לצד כעס וקשיי ריכוז). המאמר יציג את הסימפטומים השונים וידגיש את המאפיינים הספציפיים אצל ילדים הסובלים מפוסט-טראומה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
חרדה- מידע ואבחון החרדה אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים |
|
|
חרדה הנה מצב רגשי של אי-שקט קיצוני, הבאים לידי ביטוי בתסמינים פיזיולוגים- דפיקות לב, כאבים בחזה, בחילות, כאבי ראש, זיעה ורעד, לצד תסמינים קוגניטיבים- של דאגה מתמדת והימנעות מהגורם המפחיד. מחקרים מראים כי הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT), הנו הטיפול היעיל ביותר לחרדה (סיכוי שלמעלה מ 80% לריפוי תוך זמן קצר). מדובר בטיפול קצר מועד, של 15 מפגשים. אצל ילדים נראה נטייה לפחדים, שאינם עוברים, לצד היצמדות, קשיים בשינה ורגרסיה.
|
ראה מידע נוסף
|
|
דיכאון- מידע ואבחון הדיכאון אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים |
|
|
דיכאון, הנו מצב רגשי, המתאפיין בירידה במצב הרוח, לצד אובדן עניין והנאה. הדיכאון פוגע בתחום הפיזיולוגי, הרגשי והקוגניטיבי. ילדים ובני נוער, יכולים אף לפתח דיכאון על רקע קשיים במשפחה, בבית הספר ובחברה. הטיפול היעיל ביותר בדיכאון הנו הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי (CBT). במכון שפר אשכול לטיפול במבוגרים ואשכול לטיפול בילדים.
|
ראה מידע נוסף
|
|
איך יוצאים מהצבא |
|
|
איך לצאת מהצבא בלי כלא- שחרור מהצבא על נפשי כ- 50% מהמועמדים לגיוס משוחררים עוד לפני גיוסם. הסיבות לשחרור הנם חרדים (תורתם אמונתם), רפואי ונפשי. במידה וישנם קשיים, ניתן לקבל הקלות. הן הקלות ממשקית ת"ש בנושאים כלכליים והן הקלות מהקב"ן כשיש בעיות רגשיות, כגון יותר זמן בבית (אפטרים). כך שישנם המון הקלות שניתן לשקול לפני השחרור מהצבא. איך אני יכול להשתחרר מהצבא בלי כלא? לפנות לאמיר שפר, יועץ בכיר לנושא צבא, קצין בריאות הנפש ויועץ במשרד הביטחון. אמיר מסייע למי שסובל מבעיות רגשיות מורכבות מול הצבא. יש מקרים שהחייל יכול לקבל הקלות שיסייעו לו בהמשך השירות. ויש מקרים עקב מצב נפשי חמור, שנשקל נושא השחרור מהצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! ארז ממליץ על אמיר שפר וכותב באתר איזי, על שחרור בנו שהתרחש תוך שבוע וחצי: "בני החייל, מאז שהתגייס, הספיק לעבור מספר תפקידים, ונשפט מספר פעמים, ישב גם בכלא צבאי 20 יום. כל הנ"ל בפרק זמן של 9 חודשים. ניסיונות "לראות" קב"ן לא צלחו. נפגשנו עם אמיר, שבפגישה תמציתית, יעילה ומקצועית, איבחן את הבעיות מהן סובל בני, ובהמשך כתב חוו"ד משקפת. לאחר שהעברנו את חוו"ד למפקדים שלו, הוא קיבל פגישה עם קב"ן בתוך יומיים, קיבל מה קב"ן "גימלים" לשבוע, וכעת ממתינים לפגישת קב"ן נוספת. ממליץ!" איך עורך דין עוזר לצאת מהצבא? למיטב ידיעתנו עורך דין אינו מסייע לצאת מהצבא. עו"ד מסייע במקרים של עבירות חמורות כגון עריקות חוזרת, סמים, אלימות קשה וכו. אנשי המקצוע היחידים שאחראים על שחרור הנם: בנושא רפואי- רופא. ובנושא הנפשי- קב"ן איך לצאת מהצבא על נפשי? ייתכן וניתן לסייע לך בקשייך כך שתקבל הקלות שיסייעו לך להתמודד עם השירות. במצב נפשי חמור, יישקל גם נושא השחרור. פנה לאמיר שפר קב"ן ויועץ במשרד הביטחון. ניסיונו כ- 20 שנה עם המערכת הצבאית. ניתן לפנות לאמיר שפר כאן אם אני נפקד או עריק ישחררו אותי מהצבא? לא. זו לא סיבה מספקת. יתכן שלאחר מספר עריקות, יוחלט על שחרור. אבל רק לאחר מספר מאסרים. אני עריק. אני חייב להיכנס לכלא? לא, יש מקרים עקב בעיות רגשיות חריפות, שניתן למנוע מאסר. לשם כך עליך להיפגש עם אמיר על מנת לבחון כיצד לסייע לך. יש לי פרופיל 72 ואני מפחד מנשק ושירות קרבי. מה יכול לעשות? פנה מידית לאמיר שפר. במידה ויש מצוקה רגשית אמיתית, אמיר יכול לסייע לך במפגש עם קבן ובחינת האפשרות לפסילת השירות הקרבי.
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה
|
|
|
מה להגיד לקבן |
|
|
המפגש עם הקב"ן- איך ניתן לקבל את העזרה מהקב"ן מה להגיד לקבן כדי לקבל יומיות? חשוב מאוד להשיג את שיתוף הפעולה מהקבן. על מנת שהקבן יקשיב לך, חשוב שתסביר בפירוט את הקשיים שלך. במידה והקבן יתרשם שאכן יש קשיים משמעותיים הוא אכן יכול להתערב בנושא היציאות הביתה/יומיות. הסיוע העיקרי שהקב"ן נותן הנו באמצעות התאמת קה"ס, קשיי הסתגלות. הקהס יכול לקבוע מספר האפטרים שתצא הביתה, סוג הטירונות, בסיס קרוב לבית ועוד. המפגש עם הקבן הנו קריטי וחשוב להתכונן איליו היטב. זה שיש לך בעיה, לא אומר שהקבן יעזור ורצוי לפנות לאמיר שפר- יועץ בכיר בנושא צבא, 20 שנות ניסיון. אמיר מסייע למי שסובל מבעיות רגשיות מורכבות מול הצבא. יש מקרים שהחייל יכול לקבל הקלות שיסייעו לו בהמשך השירות. ויש מקרים שעקב מצב נפשי חמור, נשקל אף נושא השחרור מהצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! שי ממליץ על אמיר שפר וכותב באתר איזי על המפגש עם הקב"ן ובעקבותיו קבלת יומיות (קהס 43 והתש 4): "אני רוצה להגיד כמה מילים טובות על אמיר.. שוחחתי עם אמיר במפגש הכנה לקבן, וגיליתי אדם מקצוען מאוד שיודע להכיל ולהקשיב, ובזכות אמיר והעצות שלו הצלחתי לקבל יומיות מקוצרות תודה רבה אמיר " איזה שאלות הקבן ישאל אותי? הקבן ישאל אותך על הבעיה העכשווית וקשיים בעבר. הוא ירצה לשמוע עליך וגם על המשפחה שלך. אבל יותר חשוב ממה שהקבן ישאל, חשוב איך תענה לשאלות של הקבן. זה שיש קושי זה אינו מספיק לקבל עזרה מהקבן, לכולם יש קשיים. וחשוב לדעת כיצד לענות, על מנת שהקבן יבין את עוצמת הקשיים. מדובר במפגש חד פעמי ולשם סיוע, ניתן תוך כמה זמן חייבים לתת לי לפגוש קבן? אין חובה כזו. לא 48 שעות ולא שבועיים. בשיקול מפקדים בלבד, אלא אם אמיר שפר מתערב. אמיר הנו קב"ן ויועץ במשרד הביטחון. ניסיונו כ- 20 שנה עם המערכת הצבאית.
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה
|
|
|
קהס- קשיי הסתגלות בצבא |
|
|
קה"ס- כל המידע למתגייס ולחייל מה זה קה"ס? קהס פירושו קשיי הסתגלות והנו סעיף בפרופיל הצבאי. קה"ס ניתן על ידי הקב"ן בהמלצת אמיר שפר, יועץ בכיר בנושא גיוס וצבא וקבן. האם קה"ס משפיע על האזרחות? לא. מדובר בסעיף בפרופיל בלבד.
מה נותן לי קה"ס? קהס יכול לפסול מקרבי, לתת לך מספר חופשות במשך השבוע (אפטר), שירות קרוב לבית ועוד. איך אני יכול לקבל קה"ס? יש לפנות לאמיר שפר, מומחה בכיר בנושא גיוס וצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! עמית ממליץ על אמיר שפר וכותב באתר איזי על קבלת קה"ס 43 ויציאה מקרבי: "הגעתי לטירונות קרבית והחלו אצלי המון קשיים נפשיים. פניתי לאמיר בבקשה לאבחון ומתן עצות בנוגע לקבן ומכתב חוות דעת. לאורך כל הדרך הוענק לי שירות מסור ומקצועי שבאמת עזר לשקף את מצבי הנפשי מול המערכת והוביל בסופו של דבר ליציאתי מלוחמה. ממליץ בחום על אמיר, שירות ברמה הגבוהה ביותר - לא תתאכזבו!" מה ההבדל בין קהס 41 לקהס 50 וקהס 60? בקהס קיים מדרג בהתאם לקשיי ההסתגלות שאמיר שפר מזהה אצל המתגייס (מלש"ב), או החייל: קהס 40- קשיי הסתגלות מינוריים. פסילת שירות קרבי קהס 41- פסילת קרבי ואפטר אחד בבית קהס 42- פסילת קרבי ושני אפטרים קהס 43- פסילת קרבי ושלושה אפטרים בבית ( או חמשוש קבוע) קהס 60- שחרור מהצבא עקב קשיי הסתגלות משמעותיים בנוסף, אמיר יכול להמליץ בנוסף לקהס על בסיס קרוב, יומיות, פסילת קורסים ועוד לכל ההמלצות על אמיר שפר באתר `איזי`- ניתן לקרוא כאן וניתן לפנות לאמיר שפר כאן
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה קהס שאלות נוספות (קהס יומיות, קהס תפקידים)- האם קהס מאפשר יומיות? תלוי. קה"ס פוסל מקרבי ויכול לאפשר גם מספר אפטרים בבית, או חמשושים קבועים. הרבה פעמים כאשר נפסל שירות קרבי ומגיעים לבסיס קרוב לבית, אז ניתן לשרת גם ביומיות אם יש לי קהס איזה תפקידים הצבא יתן לי? רוב התפקידים בצבא פתוחים, מלבד שירות קרבי. במידה ואמיר המליץ בקהס גם על פסילת קורסים, לרוב מדובר בתפקידי יומיות פשוטים קרוב לבית. קהס בטירונות- יש לי קהס 43, יוציאו אותי הביתה בטירונות? לא. קהס אינו תקף בטירונות. אבל בהחלט בשיח עם מפקדים ניתן לקבל התחשבות ומסייעים גם בחופשה בבית בזמן הטירונות.
|
|
|
איך להוריד פרופיל מ 72 ל 64 |
|
|
איך להוריד פרופיל ל- 64
למפגש עם קבן עכשיו- לחצו לסיוע כאן ניתן לקיים גם מפגשי אונליין בזום מדוע מתגייסים רוצים להוריד פרופיל ל- 64? פרופיל 97, פרופיל 82 ופרופיל 72 הנם פרופילים קרביים. פרופיל 64, נחשב לפרופיל ג`ובניק. גם בעיות רפואיות מורכבות כגון אסטמה, בעיות אורטופדיות (עקמת, פלטפוס), בעיות עור, מעי רגיז ועוד, לרוב לא מורידות את הפרופיל מתחת פרופיל 72. בהמלצת אמיר שפר, יועץ בכיר בנושא גיוס וצבא וקב"ן, ניתן במקרים של קשיים רגשיים להתאים קשיי הסתגלות (קה"ס), הפוסלים שירות קרבי. מה זה קה"ס? קהס פירושו קשיי הסתגלות והנו סעיף בפרופיל הצבאי. קה"ס ניתן על ידי הקבן בהמלצת אמיר שפר, יועץ בכיר בנושא גיוס וצבא וקב"ן. איך אני יכול לקבל קה"ס? יש לפנות לאמיר שפר, מומחה בכיר בנושא גיוס וצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! דקלה ממליצה על אמיר שפר וכותבת באתר איזי על קבלת קהס של בנה: " כ"כ שמחה להמליץ על אמיר היקר!! מקצועי ביותר! קשוב ונעים עזר לנו לכתוב חוות דעת לבני לפני הגיוס, הבין את נבכי נפשו של בני! לא יכלנו למצוא מישהו טוב יותר ממנו!! יישר כוח!! על פועלך הכל כך חשוב. ממליצה לכל המתלבטים והחוששים בלב שלם!!!! טוב שיש אותך אמיר!!!! " אם יש לי פרופיל 82 קרבי וקהס, אז אני לא אהיה בקרבי? נכון. קה"ס פוסל אוטומטית גיוס קרבי, גם אם יש פרופיל קרבי.
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה
|
|
|
איך מורידים פרופיל רפואי |
|
|
הורדת פרופיל צבאי
למפגש עם קבן עכשיו- לחצו לסיוע כאן *לבחינת הפרופיל הרפואי יש לפנות למיטב כאן ולאזור האישי *ערעור על פרופיל רפואי יש להגיש כאן *ההבדל בין פרופיל רפואי לפרופיל נפשי ניתן לקרוא כאן מדוע מתגייסים רוצים להוריד פרופיל רפואי? פרופיל 97, פרופיל 82 ופרופיל 72 הנם פרופילים קרביים. פרופיל 64, נחשב לפרופיל ג`ובניק. גם בעיות רפואיות מורכבות כגון אסטמה, בעיות אורטופדיות (עקמת, פלטפוס), בעיות עור, מעי רגיז ועוד, לרוב לא מורידות את הפרופיל מתחת פרופיל 72. בהמלצת אמיר שפר, יועץ בכיר בנושא גיוס וצבא וקב"ן, ניתן במקרים של קשיים רגשיים להתאים קשיי הסתגלות (קה"ס), הפוסלים שירות קרבי. מה זה קה"ס? קהס פירושו קשיי הסתגלות והנו סעיף בפרופיל הצבאי. קה"ס ניתן על ידי הקבן בהמלצת אמיר שפר, יועץ בכיר בנושא גיוס, צבא וקבן. איך אני יכול לקבל קה"ס? לגבי קהס, יש לפנות לאמיר שפר, מומחה בכיר בנושא גיוס וצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! צחי ממליץ על אמיר שפר וכותב באתר איזי על קבלת קהס לבתו ושינוי תפקיד: " הגענו לאמיר בעקבות המלצה לצורך עזרה לביתנו בנושא קשיי הסתגלות ומגבלות רפואיות בגיוסה לצבא. ביתנו קיבלה מאמיר מענה מהיר ,אנושי ומקצועי שעזר לה בשיבוצה בתפקיד אחר בצבא ועל כך אנו מודים לך מכל הלב. ממליצים בחום! " אם יש לי פרופיל 72 קרבי וקהס, אז אני לא אהיה בקרבי? נכון. קה"ס פוסל אוטומטית גיוס קרבי, גם אם יש פרופיל קרבי.
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה
|
|
|
קבן צהל- קבן צבאי |
|
|
מפגש עם קב"ן צבאי- איך ניתן לקבל עזרה מקב"ן בצה"ל
למפגש עם קבן עכשיו- לחצו לסיוע כאן קבן צהל מה זה? קבן צהל, הנו קבן צבאי. פירוש המילה קב"ן הנו קצין בריאות הנפש. הקבן בודק אם המלשב (מועמד לגיוס) או החייל כשיר לשירות בצבא, או באם הוא כשיר לשירות קרבי. תוך כמה זמן מקבלים קבן? אין חובה כזו. לא 48 שעות ולא שבועיים. בשיקול מפקדים בלבד, אלא אם אמיר שפר מתערב. אמיר הנו יועץ בכיר לנושא גיוס וצבא, קב"ן ויועץ במשרד הביטחון. ניסיונו כ- 20 שנה עם המערכת הצבאית. איך לדבר עם קבן? מה להגיד לקבן כדי לקבל יומיות? חשוב מאוד להשיג את שיתוף הפעולה מהקבן. על מנת שהקבן יקשיב לך, חשוב שתסביר בפירוט את הקשיים שלך. במידה והקבן יתרשם שאכן יש קשיים משמעותיים הוא אכן יכול להתערב בנושא היציאות הביתה/יומיות. הסיוע העיקרי שהקב"ן נותן הנו באמצעות התאמת קה"ס, קשיי הסתגלות. הקהס יכול לקבוע מספר האפטרים שתצא הביתה, סוג הטירונות, בסיס קרוב לבית ועוד. המפגש עם הקבן הנו קריטי וחשוב להתכונן איליו היטב. זה שיש לך בעיה, לא אומר שהקבן יעזור. ורצוי לפנות לאמיר שפר, יועץ בכיר לנושא צבא, ומניסיונו קצין בריאות הנפש ובעברו יועץ במשרד הביטחון. אמיר מסייע למי שסובל מבעיות רגשיות מורכבות מול הצבא. יש מקרים שהחייל יכול לקבל הקלות שיסייעו לו בהמשך השירות. ויש מקרים עקב מצב נפשי חמור, שנשקל נושא השחרור מהצבא. עקב ההיכרות המעמיקה של המערכת הצבאית את אמיר שפר, ההתייחסות לחוות הדעת שלו הנה משמעותית. ואכן, אתר `איזי` דרג את אמיר כבעל שביעות הרצון עם יותר מ- 95% הצלחה! נטלי ממליצה על אמיר שפר וכותבת באיזי על קבלת קהס ויומיות: "פניתי לאמיר בהיותי חיילת כשבועיים וחצי במערכת. סירבתי לשיבוץ של לוחמת מעברים במשטרה צבאית ביום הגיוס ובעקבות כך עברתי תהליך לא פשוט הכולל 2 מעצרים ו-2 כליאות משום שלא ניתנה לי שום אופציה אחרת לשיבוץ מצד קציני המיון ולכן המשכתי לסרב לתפקיד. הוריי מצאו את האתר של אמיר ואת ההמלצות עליו ואני שמחה שכעת אני חלק מההמלצות משום שהוא עזר לי בצורה שראויה להמון הערכה. בפגישה עימו ניכר כי מדובר באדם עם המון ניסיון ומכיר טוב את המערכת. חוות הדעת שהכין הייתה יוצאת מן הכלל. השירות שאמיר נותן הוא ברמה מקצועית מאוד, המון הקשבה והבנה. בזכות חוות הדעת שלו הצלחתי לפגוש קב"ן אשר פסל אותי מלוחמה וכעת אני במקום שאני צריכה ורוצה להיות בו". שאלות של קבן- פגישה עם קבן מה להגיד, איזה שאלות הקבן ישאל אותי? הקבן ישאל אותך על הבעיה העכשווית, קשיים בעבר. הוא ירצה לשמוע עליך וגם על המשפחה שלך. אבל יותר חשוב ממה שהקבן ישאל, חשוב איך תענה לשאלות של הקבן. זה שיש קושי, זה אינו מספיק לקבל עזרה מהקבן, לכולם יש קשיים. וחשוב לדעת כיצד לענות, על מנת שהקבן יבין את עוצמת הקשיים. חשוב לזכור הקב"ן שומע את אותם קשיים כל היום (`קשה לי להיות בבסיס`, `צריך להיות קרוב לאמא שלי`). ועל מנת לקבל סיוע מלא של הקבן, יש לדעת להסביר בצורה ברורה ומפורטת את הקשיים. רוב החיילים אינם יודעים להסביר את מצבם, גם עקב גילם הצעיר וגם עקב הקושי היום של צעירים לבטא ולהתבטא. מדובר במפגש חד פעמי ולשם סיוע, ניתן לפנות לאמיר שפר כאן
איך אמיר יכול לסייע לי? ניסיונו המקצועי של אמיר במשך עשרים שנה ועבודתו המגוונת מול המערכת הצבאית כקצין בריאות הנפש (קב"ן) וכיועץ במשרד הביטחון, מאפשרת סיוע מקצועי בנושאים הבאים, עקב קשיים רגשיים: - מפגש של המלשב (מועמד לגיוס) עם קבן עוד לפני הגיוס - מפגש דחוף של החייל עם הקב"ן - התערבות בפרופיל, קה"ס (קשיי הסתגלות), פסילת קרבי, שחרור מהצבא, שינוי פרופיל ושינוי תפקיד -סיוע לקראת המפגש המורכב עם הקב"ן. סיוע הכרחי לכל מי, שנקבעה לו פגישה עם הקבן -גימל נפשי במקרים נפשיים קיצוניים, בסיוע ביקור רופא -הכנה רגשית לקראת הגיוס -טיפול רגשי בזמן השירות -גיוס מחדש לאחר שחרור מדוע כדאי לפנות לאמיר? - ניסיון רב מול המערכת הצבאית הן כקבן והן כיועץ במשרד הביטחון, המוביל לרוב להתייחסות משמעותית בהתערבות שלו מול הצבא - מומחיות ייחודית- כתיבת חוות דעת הנשענת על ניסיונו בכתיבת חוות דעת לבית המשפט. כפי שמסייע לרבים מול המערכת המשפטית, כך מסייע בהצלחה רבה מול המערכת הצבאית - ליווי וייעוץ בכל התהליך של אמיר - אכפתיות, דיסקרטיות, מעורבות, מקצועיות -נבחר באתר איזי כבעל שביעות הרצון הרבה ביותר- מעל 95% הצלחה! סודיות מובטחת- דיסקרטיות מלאה
|
|
|
טיפול בחשיפה ממשוכת PE | טיפול בפוסט טראומה |
|
|
בשורות הבאות, אציג את ניסיון עבודתי לאורך כ- 20 שנה בטיפול בילדים ומבוגרים. לאורך השנים, למדנו כי טיפולים פסיכולוגים דינאמיים אינם יעילים בבעיות ספציפיות כגון חרדה, כפייתיות וטראומה. מחקרים מלמדים כי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, יכול להביא להקלה תוך זמן קצר יחסית. ייחודיות השיטה שבה אני עובד, היא כי עם השנים בניתי פרוטוקול טיפולי אינטגרטיבי, המכיל בתוכו מספר שיטות, הנמצא כיעילות ביותר. במאמר זה אציג את הטיפול בחשיפה.
טיפול בחשיפה ממושכת (P.E) פותח לפני למעלה מ 25 שנה על ידי פרופסור עדנה פואה. מדובר בשיטה אשר לה הדים בכל העולם, עקב שיעורי ההצלחה הגבוהים בטיפול בשיטה זו. כיום, למשל, בארה"ב רק מטפלים בעלי הכשרה ב P.E ו *EMDR רשאים לטפל בטראומה, על פי החלטת משרד הבריאות ומשרד הביטחון האמריקאי. מושגים בסיסיים להבנת המאמר: חרדה הנה מצב פסיכולוגי בו האדם חש אי שקט, עקב חשש מפני סכנה ממשית או דמיונית, המביאה
לתסמינים פיזיים ורגשיים: תסמינים פיזיולוגיים יבואו לידי ביטוי בדפיקות לב, כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה מוגברת, רעידות, בחילה, הטלת שתן באופן מוגבר, כאבי בטן, כאב ראש, סחרחורת וטשטוש ראייה.
תסמינים אלו נובעים בעקבות מנגנון פיזיולוגי הקרוי FIGHT-FLIGHT (הלחם- ברח). מדובר במנגנון הישרדותי, אשר קיים מאז האדם הקדמון. מנגנון זה מופעל בשעת סכנה, על מנת לאפשר לאדם להיות חזק מאוד כדי להלחם, או לברוח. כשמנגנון זה פועל, הדופק נע מהר כדי להזרים דם לאזור הרגליים והידיים. רוב הדם מאזור הבטן עובר לאזור הרגליים ואדרנלין משוחרר לתוך הגוף. זו הסיבה שאנשים חשים באירועים בעלי סכנה אובייקטיבית, או סובייקטיבית (התקפי חרדה), לחץ בחזה, רעד, זיעה וכדומה. לקריאה רחבה בנושא זה לחץ כאן.
תסמינים רגשיים יבואו לידי ביטוי במחשבות חוזרות ונשנות, עקב דאגה ואי שקט, לצד תגובת הימנעות מגירוי או אירוע מאיים. למשל, אדם אשר נפצע בתאונת דרכים ומאז חרד להיות באזור התאונה, מאחר וכל פעם שבאזור מופיעים תסמינים פיזיולוגים, כגון, לחץ בחזה וזיעה. על כן, יעסוק בדאגה מתמדת, במידה ועליו לעבור באותו אזור וינסה להימנע מלחשוב ולהיות באזור התאונה. הפרעה פוסט-טראומטית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומורכבת משלושה מאפיינים עיקריים: חוויה מחדש של הטראומה דרך תמונות, זיכרונות, מחשבות ו"פלאשבקים"; מאפיין הימנעותי, הכולל הימנעות ממצבים המזכירים את הטראומה (כולל הימנעות מלדבר על הטראומה) ; ומאפיין של עוררות יתר, הבא לידי ביטוי, בדריכות מפני "סכנה סובייקטיבית" ונטייה לבהלה מוגזמת עד לבכי. מספר דוגמאות- למשל, ילד בן 6 אשר עבר שני ניתוחי לב ( בגיל שנתיים ובגיל חמש). כאשר רואה תוכנית בטלוויזיה ובה רואים בית חולים, מתחיל לחוש כאבי בטן וסחרחורת. ניזכר, בלא שרוצה בכך, בניתוח שעבר ועל מנת להימנע, בורח מהטלוויזיה והולך למחשב. הילד וכן הוריו אינם מבינים מדוע לאחר מיכן הוא מאוד עצבני וחסר שקט. דוגמא אחרת- נער בן 14, שהפסיק לצאת בלילה והוא והוריו אינם מבינם, כי בעקבות תאונת דרכים שבה היה בלילה, גורמת להימנעות. דוגמא נוספת, נערה אשר הותקפה מינית ברכב, נמנעת לעלות לרכבים, כולל הרכב של הוריה (כל רכב, יוצר היזכרות של הנערה בטראומה, ועל כן נמנעת).
דוגמא נוספת- בחור בן 24, אשר אינו מסוגל לעשות על האש, ומגיב בעזיבת המקום, לצד לחץ בחזה וקשיי נשימה. גם הוא וסביבתו, אינם מבינים כי ריח הבשר החרוך מזכיר לו את חבריו, אשר נשרפו בטנק, במלחמת לבנון השניה .
אנשים רבים, אינם יודעים כי הם סובלים מטראומה. הם בעיקר חשים בושה, לאור הסימפטומים הגופניים, אותם הם חווים כמוזרים ומפחידים. רבים מהם פונים לרופא בטענות שונות, לגבי כאבים פיזיים (כאבים הנובעים מהמנגנון הלחם- ברח), כגון, לחץ בחזה, כאבי ראש, כאבי בטן, סחרחורות, דפיקות לב, הזעה ועוד. על כן הם מאובחנים רפואית לא נכון ומקבלים טיפול לא מתאים. יש לציין כי לא פעם, גם אנשי טיפול (פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי) מאבחנים בטעות את הסובלים מפוסט טראומה, כסובלים מחרדה, ו/או דיכאון. הדבר נובע לאור ההסתרה, עקב הבושה מחד, והניסיון לשכוח את החוויה הטראומטית, עקב החרדה שההיזכרות מעוררת, מאידך. לאור זאת, הטיפול שניתן להם, לעיתים, אינו מותאם ולא מוביל להקלה. "האיש השביעי"- הרוקי מורקמי, הוצאת כתר, כנרת וזמורה ביתן (ע` 176-191):
"הגל ניסה לסחוף אותי יום אחד בחודש ספטמבר, בשנה שמלאו לי עשר.
...מיהרתי אל המקום שעמד ק` (חברו של המספר), חשבתי לחטוף אותו משם ולברוח. לא הייתה דרך אחרת. ידעתי שהגל יבוא שוב לכיוונו ו ק` אינו יודע זאת. אבל פתאום התברר לי שרגליי נושאות אותי בכיוון ההפוך (מנגנון הלחם-ברח). ...הגל נעלם אל מקום רחוק, וק` בתוכו.
...ידעתי שהייתי יכול להציל את ק`. יכולתי לרוץ אליו, למשוך אותו ולברוח למקום שאליו הגל לא הגיע (אשמה ובושה)... כיוון שאיש לא דיבר איתי על התקרית, סבלתי עוד יותר. במשך זמן רב לא התאוששתי מההלם. הפסקתי ללכת לבית הספר, לא אכלתי מספיק, רק שכבתי יום-יום במיטתי ובהיתי בתקרה (אשמה, הימנעות ודיכאון). לא יכולתי לשכוח את פניו של ק` השוכב בלשונו של הגל... לא יכולתי למחות מזיכרוני.. מרגע שהייתי נרדם, היו עולות הפנים האלה (חודרנות ודריכות)...
...בסוף אותה שנה הפצרתי בהוריי שירשו לי לעזוב את המקום ולעבור לגור במקום אחר, ויפה שעה אחת קודם (הימנעות). אני לא יכול לחיות ליד החוף שבו נשטף ק` על ידי הגל לנגד עניי, וכמו שאתם יודעים אני מתענה מידי לילה בסיוטים (חודרנות). אני רוצה להתרחק מכאן, ולו מעט. אחרת אני עלול לצאת מדעתי (פחד מלהשתגע).
...לאחר שעזבתי את המקום ההוא פסקו גם הסיוטים התכופים..אבל אין בכך כדי לומר שהדבר נעלם מחיי. הוא שב והופיע מידי פעם... כשאתה חושב שאתה מתחיל לשכוח, זה מגיע (פלשבק, סיוטים). תמיד אותו חלום בדיוק..ובכל פעם הייתי מתעורר בזעקה. המזרן שלי היה ספוג זיעה. לא רציתי להעיר את מי שישן לצדי (בושה והפחד שהשתגע). היו כמה נשים שאהבתי עד היום, אבל מעולם לא ביליתי לילה שלם במחיצת אף אדם (קשיים בזוגיות). הפחד טבוע בי עד לשד עצמותי (דריכות), ולא יכולתי בשום אופן להביא את עצמי לחלוק אותו עם מישהו (בושה). בסופו של דבר יותר מארבעים שנה לא שבתי ולא התקרבתי לעיר הולדתי ולא התקרבתי לחוף הים (הימנעות). לא רק לחוף הים ההוא; השתדלתי שלא להתקרב לים בשום אופן. אני חושש שאם אלך לים, יקרה במציאות אותו דבר שאני רואה בחלום. זאת ועוד, בעבר אהבתי לשחות אבל הפסקתי לשחות אפילו בבריכה מאז אותו יום. אני לא הולך לנהרות עמוקים ולא לאגמים. אני נמנע אפילו לעלות על אוניות. מעולם לא טסתי לחוץ לארץ במטוס (הרחבה של ההימנעות). ולמרות זאת לא הצלחתי למחוק ממוחי את התמונה שלי, מת בטביעה (חודרנות). הנבואה מבשרת הרעות הזאת, כמו ידו הקרירה של ק`, אחזה בהכרתי ולא הרפתה." הרוקי מורקמי
הטיפול בחשיפה ממושכת- טיפול קצר מועד בחרדה, טראומה ואובססיביות OCD הטיפול בחשיפה, הנו טיפול השייך לפסיכותרפיה הקוגניטיבית התנהגותית. מדובר בטיפול קצר מועד. כל מפגש הנו בן שעה וחצי והטיפול מסתיים לאחר כ- 20 מפגשים. כאשר, המטרה הנה לצמצם את הסימפטומים מעוררי החרדה. פרוטוקול הטיפול, כולל הסבר מפורט על הבעיה, שיטות של הרפיה ורגיעה, חשיפה בדמיון וחשיפה במציאות. לדוגמא, שיר, נערה בת 16 אשר עברה תאונה על ידי אוטובוס (דלתות האוטובוס נסגרו על רגליה והאוטובוס גרר אותה מספר עשרות מטרים). מאז התאונה סימפטומים של חודרנות- זיכרונות חודרניים מהתאונה, לצד סיוטים בלילה על התאונה; הימנעות- לא לראות אוטובוסים ולא ללכת ברחובות ראשיים, שם עוברים אוטובוסים, וכן לא לעבור באזור התאונה; עוררות- תגובות של בהלה, ודופק מהיר כאשר רואה אוטובוס. בנוסף, הנערה דיווחה על מתן שתן רב, כאבי ראש וקשיים להתרכז בכיתה. כיצד מבוצע הטיפול בחשיפה בשיר -
כאמור, אנשים הסובלים מטראומה מנסים להימנע מלעשות או לחשוב על האירוע מעורר החרדה. על מנת לאזור לאנשים לעשות אבחנה בין אירועים מסוכנים ("היום שבו עברתי תאונה עם האוטובוס"), לבין אירועים לא מסוכנים ("אוטובוס עבר על ידי ברחוב"). לאחר מיכן אנו משתמשים בשיטת החשיפה.
הטיפול בחשיפה משלב שתי צורות של חשיפה. חשיפה בדמיון וחשיפה במציאות. חשיפה בדמיון- אנשים אשר עבור טראומה, וסובלים מחרדה, נמנעים מלחשוב ולהיזכר באירוע מעורר החרדה. היכולת לשחזר את האירוע בחדר הטיפולים, מראה למוח כי אין סכנה בזיכרון ומפחית בצורה משמעותית את החרדה. חשיפה במציאות- לצד ההימנעות מלהיזכר, נוצרת הימנעות ממקומות, אנשים וחפצים העלולים להזכיר את הטראומה. באמצעות עבודה הדרגתית של חשיפה, אנו מוכיחים למוח כי אין סכנה, ומאפשרת לעשות, כאמור, את האבחנה בין האירוע הטראומאטי שהיה, לאירועים ניטרליים, אשר מזכירים את מה שעברנו, אך אין בהם כל סכנה. כך, שיר אשר עברה תאונה עם האוטובוס, משימות החשיפה שנעשו עמה, היה לחשוב על אוטובוס ולספר את סיפור התאונה (חשיפה בדמיון), לראות תמונות של אוטובוסים, ללכת ברחוב ראשי, לעמוד ליד אוטובוס, להסתכל על דלתות של אוטובוס, להיות באזור התאונה ולנסוע באוטובוס (חשיפה במציאות). כאמור, אנשים נוטים להימנע מהאירוע המעורר חרדה, אך למעשה מחריפים את מצבם. למעשה, היכולת להיזכר ולהתמודד עם מצב שממנו נמנעים, מביא לשיפור במצבם תוך זמן קצר. כיום, שיר נוסעת באוטובוס. זאת ועוד, במקביל לחשיפות במציאות החל שיפור במצבה הגופני. כאבי הראש והצורך במתן שתן רב פחת, ויכולת הריכוז בבית הספר עלתה. טיפול בילדים יותאם לגילם והעבודה תעשה בשיתוף הדוק עם ההורים ותשלב משחק, אומנות ודרמה, מאחר וזוהי הדרך שבה הם מבטאים את עולמם הפנימי וקשייהם. כמומחה לטיפול בילדים בניתי יחד עם קולגות פרוטוקול התנהגותי לטיפול קצר בילדים, כולל ילדים קטנים (שנתיים עד שש). יש ליזכור כי הטיפול היעיל ביותר בחרדות, דיכאון, טראומה, OCD , שכול ואבל, הנו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. טיפול בילדים ובני נוער, חשוב כי יעשה על ידי אנשי מקצוע אשר הוכשרו ולהם ניסיון רב בעבודה עם ילדים ובני נוער. ילדים מתחת לגיל 9, נדרשת מומחיות נוספת, בייחוד בילדים בין הגילאים 2-6. חשוב כי לאיש הטיפול יהיה רקע בעבודה בבריאות הנפש (ניסיון רב בטיפול במקרים מורכבים), לצד מומחיות רבה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ( CBT). לצד לימוד מעמיק בעבודה עם פוסט טראומה, אשר דורשת מומחיות בפני עצמה. במכון, הטיפול בפוסט טראומה ניתן על ידי מנהל המכון בלבד, שפר אמיר . * לציין כי E.M.D.R - שיטה טיפולית שפותחה על ידי ד"ר פרנסין שפירו. בטיפול, המטופל מתמקד בזיכרון הטראומאטי, בעוד המטפל נותן גרייה דו-אונתית בעזרת גירוי ראייתי, שמיעתי או גירוי של מגע קל. שלב זה מסתיים כאשר המטופל מסוגל לחזור לזיכרון המקורי ולחוות אותו ללא רמת מצוקה רגשית. הטיפול נחשב ליעיל, בעיקר כי הגרייה בין 2 אזורי המוח, עוזרת לעיבוד החוויה הטראומטית. בעבודתו עם ילדים ומבוגרים, פיתח אמיר שפר שיטה המתבססת על שילוב בין עבודת החשיפה (PE) לעבודת ה EMDR.
הפרעה טורדנות כפייתית (O.C.D- הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית) מתאפיינת במחשבות חודרניות וטורדניות, לצד ביצוע פעולות טקסיות באופן חזרתי, במטרה לצמצם את המחשבות הפולשניות. מדובר באנשים אשר סובלים באופן מתמשך, וזאת בעיקר עקב עליה של חרדה, מאחר ואינם מצליחים "להיפרד" מהמחשבות האובססיביות. בעקבות כך, הסובלים מבעיה זו, משתמשים בפעולות טקסיות, על מנת להפחית את החרדה (למשל, "אם אשטוף את ידיי 3 פעמים, לא אסבול מזיהום. או, אם אעלה פעמיים במדרגות הלוך וחזור לא יקרה משהו רע להוריי/ילדיי"). גם בבעיה זו, כמו בטראומה, האנשים חשים בושה, עקב ההבנה שאין הגיון בהתנהגותם, לצד הקושי להסביר לסביבה את התנהגותם ה"מוזרה", על כן אינם מגיעים לטיפול. חלק מהאנשים אף אינם ערים לכך שסובלים מבעיה ורואים את המחשבות הטורדניות והטקסים כחלק רגיל מחייהם. בדרך כלל, הם יגיעו לטיפול (כמו עם אנשים הסובלים מטראומה), על ידי משפחתם, אשר מבחינים במשהו לא תקין, כאשר נוצרת החמרה (למשל, ילד שתחילה לא מוכן להשתמש באותה משחת שיניים של בני משפותו, ולאחר זמן מה, אינו מוכן שישבו על מיטתו וחייב לשטוף ידיים 3 פעמים בדיוק, אחרת הוא אינו רגוע). הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית, יוצרים טקסים המפחיתים את הלחץ (ההפחתה הינה לזמן קצר בלבד, ולאחר זמן מה החרדה עולה שוב). הטקסים נובעים ממחשבות המייצרות לחץ רב - "אם נגעתי בפח אני מזוהם, ועכשיו שנגעתי בידית של הדלת זיהמתי אותה, וכל מי שיגע בידית יזדהם גם כן"). לציין, כי הטקסים מייצרים התניה במוח הגורמים, לעליה נרחבת בטקסים ובמצוקה הנלווית אליהן. הסובלים מ- OCD יכולים לעסוק רבות בנושאים של ניקיון, זיהום וסטריליות; בדיקות; חזרה על פעולות שוב ושוב; חשיבה טורדנית על פגיעה באחר; חשיבה טורדנית על הזהות המינית שלהם ועוד. חשיפה באנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), תתבצע לפי עקרונות החשיפה במציאות (חשיפה ומניעת תגובה). למשל, אם אדם חש כי עליו לבדוק אם הדלת נעולה במשך פעמים רבות. הוא יבדוק פעם אחת בלבד ובמקביל נסייע לו בכלים יעילים מתוך הטיפול הקוגניטיבי עם המחשבות הטורדניות שלו. למשל, אדם החש כי אם הניח את הכף על השיש היא מזוהמת ויש להחליפה. הוא יתבקש להמשיך ולהשתמש בה. יש לציין כי החשיפות מאפשרות התמודדות ישירה עם הפחד וביטול ההתניה שהמוח מייצר בהפרעה הטורדנית הכפייתית ועד להטבה מלאה.
*כל הנכתב כאן הוא בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון וטיפול רפואי ורגשי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|