"לפני מספר שנים בטרם הקמת המכון, התנדבתי בבית ספר יסודי. הייתי נכנס לכיתות א-ו, אוסף קבוצות של ילדים ומטפל בהתאם לקשייהם השונים. נידהמתי לראות שאפילו בכיתות א`, בתחילת השיעור הרעש בכיתות היה רב, כשהמורים נאבקים בלנסות לגייס התלמידים להקשבה (מורה אחת אף הפליאה, כשניסתה להתגבר על הרעש באמצעות רעשן)".
התנהגות של ילדים אלו, המתוארת כאן, נובעת מפגיעה משמעותית בסמכות ההורית, אשר חודרת לכל תחומי החיים ובעיקר במסגרות הלימודיות השונות. הילד אשר לא הפנים סמכות, מפתח בעיות התנהגות. עם השנים הבעיות מתרחבות, כאשר מחקרים מראים על עליה גבוהה באבחנה של הפרעות התנהגות קשות (ODD, CONDUCT). למעשה 50% מהילדים המאובחנים עם הפרעות קשב סובלים מהפרעות התנהגות, וללא טיפול עלולים לפתח בעיות התנהגות קשות יותר (אלימות, התמכרות והתנהגות אנטי- סוצייאלית).
למפגש עם אמיר מנהל המכון- מפגשי ייעוץ והתערבות ממוקדים - ניתן להגיע לשניים עד שלושה מפגשי הערכה והתערבות עם אמיר
- כלי התערבות ממוקדים וישימים - במידת הצורך- מפגשי מעקב אחת למספר חודשים- לשם בחינת תהליך השיפור מה קרה לסמכות ההורית?
בעבר הסמכות ההורית הייתה ברורה. הסמכות נשענה על פחד של הילד וריחוק של ההורה. הציפיות, הגבולות וההתנהגויות היו ברורות.
עם השנים החלה הבנה כי הילד הנו ישות בפני עצמו וכי קיימת חשיבות להתייחס לרגשותיו ורצונותיו. ככל שניתן דגש למצבו הרגשי של הילד, כך החלה להטשטש הקו בין ההורה כמקור של סמכות לבין ההורה כ"חבר" של הילד המנסה להבין ולהתייחס לרצונותיו של ילדו.
הסמכות ההורית החדשה בתרבות המערבית
הסמכות הורית החדשה מתייחסת הן למצבו הרגשי של הילד, והן לציפיות התנהגותיות ברורות. תפישה משמעותית זו משולבת ואינה נוגדת, כפי שחשים הורים רבים: "אם לא אתן לו מה שרוצה הוא יבכה ויכעס", "רק כשהוא נמצא המיטה שלנו, הוא רגוע, אז אני אתן לו להרדם לבד במיטתו?!", "כל השבוע לא ראיתי אותו, אז לפחות אתן לו מה שהוא רוצה", "היא אמרה שאם לא אתן לה לצאת, היא תברח מהבית ולפני מספר שבועות היא נעלמה לשעות ולא ענתה לטלפונים", "הוא סיפר לי שהוא שותה אלכוהול ואם אכעס עליי הוא לא יספר לי יותר", "אני לא יכול למנוע ממנו להיות במחשב, כל החברים שלו במחשב, אז ניסיתי לבקש שינסה ללכת יותר מוקדם לישון".
הורים חושבים בטעות שעל מנת להיות בקשר עם הילד שלי, עליי להיות חבר שלו. לא פעם אני שואל את ההורים, מה הסיבה שהוא סיפר לך שהוא שותה אלכוהול? מה היא מבקשת מיכם כשהיא נעלמת למשך שעות? האם הם לא מבקשים מכם בדרך זו את עזרתכם, האם הם לא מנסים לעיתים בכל מיני התנהגויות שתהיו הורים ותשימו לזה סוף!
ילדים אשר לומדים כי רצונם יתקבל לבסוף (גם אם זה אומר "לעזור" להורה להשתכנע דרך מניפולציות של תוקפנות, הפסקת תקשורת, לא לאכול וכדו`), חושבים כי רצונם הינו החשוב ביותר וכשהם ניתקלים במסגרות, הם מפתחים בעיות התנהגות, מתקשים לעיתים בקשרים חברתיים, ולרוב מתקשים לקבל מרות וסמכות מה שפוגע ביכולת הלימודית ובכניסה מותאמת לערכי החברה (חלקם לא יסיימו ביה"ס, רבים מהם לא יסיימו צבא, מתמכרים לחומרים ומתקשים למצוא עבודה קבועה בעתיד).
"גבול מגדל"- טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי
מחקר אשר בדק דימויי והערכה עצמית, בחן משפחות עם ילדים אשר לרוב קיבלו מענה לרצונותיהם, לעומת הורים אשר בחינוכם היה מרכיב של תסכול מול בקשות ילדם. המחקר מצא כי הילדים אשר הוריהם ביטאו דאגה רבה לרצונות ילדיהם ונתנו מענה קבוע לכך, בהתאמה הילדים סבלו מהערכה ודימויי עצמי נמוך מאשר ילדים אשר תוסכלו, ולא קיבלו מענה קבוע. נמצא כי הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על הערכה עצמית, הנו היכולת להתמודד עם קשיים, מה שמוביל לבניית מרכיב של זהות מגובשת ומתמודדת, הכולל התמודדות עם תסכולים, קשיים וכשלונות.
ככל שהילד חווה ולומד בעצמו כיצד להתמודד בסיטואציות אלו, כך חווה מסוגלות פנימית ודימוי עצמי חיובי ויהיה בעל מוטיבציה רבה יותר בעתיד להתנסות אף בקשיים ואתגרים, למרות הסכנה בכישלון. ילדים אלו אף יאתגרו את עצמם בעתיד בתחום הלימודי והמקצועי.
כיצד על ההורה לשקם את סמכותו ההורית
-
התייחסות לרצונתיו של הילד והצבת גבולות אינה נוגדת אחד את השני -
תיאום בין ההורים לגבי זכויות וחובות של הילד -
תגובות ברורות וקבועות לגבי התנהגות הילד (במקום פעם נרדים את הילד בסלון/במיטת ההורים, מיטה שלו, החלטה ברורה ועקבית להרדמות במיטתו; במקום תגובות משתנות כשהמתבגר מאחר בלילה- פעם כעס, פעם אי תגובה, פעם הענשה- תגובה ברורה ועיקבית) -
התייחסות לרצון ולמצוקה חשובה יותר ממתן פיתרון! ("אני מבין שכולם הולכים עם נעליים כאלו וזה חשוב לך, אך אנחנו לא רואים לנכון להוציא הוצאות כאלו ואנו מבינים גם את הרצון וגם את הכעס שלך עלינו. ואם זה כה חשוב לך, אנחנו מניחים שתמצא פתרון לכך כמו להמתין ליום ההולדת שלך, או לחסוך את דמי כיס") -
הילד שותף מגיל צעיר ובכל גיל בנעשה בבית (סידור צעצועים בגיל שנתיים ושטיפת כלים ביסודי, לדוגמא) -
קביעת גבולות ברורים לגבי סדר יום- קימה, התארגנות, לימודים, שינה, מחשב, בילויים. בעיות התנהגות בגיל הצעיר, עלולות להתפתח להפרעות התנהגות קשות, אשר עלולות לפגוע בהמשך התפתחות תקינה ומוצלחת של ילדכם בחברה. הטיפול הפסיכולוגי הקוגניטיבי התנהגותי בבעיות התנהגות ובשיקום הסמכות ההורית, מביא לשינויי משמעותי בפרק זמן קצר.
המאמר הנו בגדר המלצה בלבד ואינו תחליף לאבחון ו/או טיפול רפואי, רגשי, או אחר
|