הפרעה טורדנית כפייתית (O.C.D), באה לידי ביטויי, כאשר לאדם יש מחשבות מדאיגות, בעלות אופי אובססיבי. על מנת להימנע מהלחץ והחרדה שמחשבות אלו גורמות, בדרך כלל האדם יבצע פעולה, בעלת אופי כפייתי. לאחר פעולה זו נוצרת רגיעה לזמן קצר, עד להופעת מחשבה טורדנית נוספת (ההתעסקות האובססיבית תהיה למעלה משעה ביום, ואינה קשורה לדאגות רגילות יומיומיות). עם הזמן תדירות וזמן הטקסים עולה, מה שמקשה על תפקוד תקין.
האם אני סובל מ- OCD? מספר דוגמאות להבנת ההפרעה הטורדנית- כפייתית -דאגה. נערה שאומרת שאם תחשוב משהו רע על אמה, או תכעס עליה, היא תמות (המחשבה הטורדנית). לכן, עליה לומר בראשה את המשפט "אמא תמיד תהיה בריאה" 4 פעמים, בזמן שנוגעת במזוזה (הפעולה הכפייתית). -סימטריה. על מנת לכתוב במחשב, חייבת ללחוץ בדיוק באמצע המקשים. -רוב האנשים הסובלים מ- O.C.D, הם אנשים העסוקים בזיהום ובדיקה, למשל, אישה בשנות השלושים לחייה מספרת: "אם נגעתי בפח הזבל, אני עלולה לזהם את ילדיי (המחשבה האובססיבית), ולכן עליי לשטוף ידיים 3 פעמים (הפעולה הקומפולסיבית)". -מחשבה טורדנית על פגיעה באחר, או ביצוע פעולה בלתי הולמת- עיקר ההפרעה מתמקדת במחשבות אובססיביות, אך לרוב ללא פעולה כפייתית, אלא בהימנעות ממצבים, אנשים, או מקומות. נעה בת 35 ולה מחשבות טורדניות סביב פגיעה בילדיה. היא רואה בדמיונה כיצד אוחזת בגרונם ומטביעה אותם. נעה אינה מעוניינת להרוג את ילדיה, היא חווה מצוקה רבה סביב מחשבות ודמיונות אלו, אשר חודרים וטורדים את מוחה שוב ושוב. גיא, בן 29 עסוק בחשיבה אובססיבית סביב פעילות מינית בלתי הולמת. בכל מקום שבו רואה פתחים בקירות, קופסאות אוכל וכו`, מדמיין פעילות מינית וחווה חרדה רבה כי יבצע זאת. רבים מהסובלים מההפרעה הטורדנית- כפייתית, אינם מגיעים לטיפול, מאחר והם רגילים לביצוע טקסים אלו במשך שנים. כפי שניתן לראות מהדוגמאות, רוב הטקסים אינם טקסים שניתן להבחין בהם בקלות. רק כשמתרחשת החרפה, המשפחה הקרובה, היא זו שלרוב מתעקשת כי הסובל מההפרעה יגיע לטיפול. טיפול ב- OCD- טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי ממוקד (ERP)-
אדם הסובל מכפייתיות מאמין כי עליו לבצע התנהגות (קומפולסיה), עקב מחשבה טורדנית (אובססיה), על מנת למנוע מצוקה.
חשיפה ומניעת תגובה ERP, הנו הטיפול היחידי היעיל להפרעה טורדנית כפייתית- האדם הסובל מ O.C.D נחשף למחשבה הטורדנית שלו, לצד מניעת ההתנהגות הכפייתית, על מנת ליצור במוחו הקשר חדש, כי אין סכנה במחשבות אלו. החשיפה נערכת באופן הדרגתי. התרגלות זו, מראה כי אין סכנה במחשבות, ועל כן מצמצמת את ההתנהגות האובססיבית- הקומפולסיבית. הפגישות הראשונות, מתרכזות בעבודה הקוגניטיבית וניטור המחשבות והטקסים. לאחר מיכן נערכת עבודה של "אתגור- קוגניטיבי", בה עובדים על העיוותים מהם סובל האדם, אשר גורמים לו להאמין למחשבות הטורדניות. עיוותי חשיבה אובססיביים- קומפולסיביים:
-
הערכת יתר של סכנה- התעלמות מנתונים שונים, והתמקדות בפרשנות שלילית למצב. למשל, אם לא אבדוק 3 פעמים את הדלת שנעולה, יכנס פורץ. בדוגמא זו, אני מתעלם מהנתון, כי הדלת נעולה, ומעסיק את עצמי שאם הדלת לא נעולה יכנס פורץ. -
ספקנות עצמית- לסובלים מ OCD , מתקשים להתמודד עם אי וודאות, ובטוחים כי המחשבה המדאיגה, תתרחש, אם לא יבצעו מיד פעולה (קומפולסיביות). -
מחשבה הינה מציאות- הסובלים מהפרעה טורדנית- כפייתית, מתייחסים למחשבות ועובדות באופן דומה, ומתעלמים מהפער בין עובדה למחשבה. "אם חשבתי שאעשה תאונה, זה יקרה". -
קריאת עתיד- הסובלים, מאמינים שביצוע, או אי ביצוע פעולה כלשהי, יגרום, או ישנה את העתיד. "אם לא אתקשר לסבתי בערב, היא תמות".
לאחר עבודת הניטור והאתגור, קיימת הבנה מעמיקה ונכונות רבה יותר לצמצום הכפייתיות. רק אז, מתחילים בתהליך החשיפה באופן הדרגתי, כשחלק מהחשיפה נעשית עם המטפל, במסגרת בטוחה. דוגמא לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (טיפול קוגניטיבי התנהגותי- "חשיפה ומניעת תגובה")- גיל נער בן 17, מתקשה בחודשיים האחרונים להגיע לבית הספר. הוא מאוד רוצה להגיע לכיתה, אך לא מצליח. הוא עסוק בבדיקה חוזרת (כפייתיות) כי כל הציוד נמצא בתיק, עקב חשש כי יינזף על ידי המורה, באם לא יהיה ברשותו הציוד (מחשבה טורדנית). לאחר שבדק ומצא שאכן כל המחברות והספרים נמצאים שם, הוא חוזר ובודק את שערו במראה מתוך חשש כי אם שיערו אינו מסודר בדיוק חבריו יצחקו עליו. הערותיה של אמו ואחיו, כי הכל תקין אינם מצליחים להרגיעו וגיל חוזר ובודק שוב את התיק ושערו. כאשר מצליח לצאת מהבית הוא חוזר שוב ושוב לדלת לבדוק שהיא נעולה. המחשבה שאולי שכח בכל זאת חלק מציוד בית הספר מחזירה אותו חזרה לבית, אל תחילת הטקסים. מאחר ועסוק בטקסים אלו במשך שעות, גם החלק החברתי נפגע בצורה משמעותית. ניטור- במשך שלוש שעות בבוקר ושעה בערב גיל עסוק בבדיקת ציוד בית הספר (כ- 40 פעם- קומפלסיביות), בדיקת שיערו ובדיקות נוספות כגון, באם הדלת נעולה, הגז סגור ועוד. עיוות קוגניטיבי- הערכת יתר של סכנה- הבנה כי אין השלכות קשות באם ישכח ציוד, ובאם שיערו לא יהיה מסודר בצורה מדויקת; ספקנות עצמית- הבנה כי המחשבה היא זו שיוצרת דאגה, ולא הציוד שנמצא בתיק. לאחר סיום הטיפול הקוגניטיבי וכשגיל מבין כיצד המחשבות שלו גורמות להפרעה הטורדנית כפייתית, עוברים לטיפול ההתנהגותי- חשיפה הדרגתית. בתהליך זה, גיל מתבקש לבצע משימות התנהגותיות ממוקדות, על מנת ליצור הקשר שונה במוח, אשר יוביל לסיום ה- OCD. חשיפה הדרגתית ומניעת תגובה (ERP)- 1.צמצום תדירות הבדיקה (תיק, שיער, דלת). 2. "בלגון" הדרגתי של שיערו. 3. צמצום ציוד- לקיחת רק הציוד ההכרחי לאותו יום (עד אז מתוך חשש, לקח איתו ציוד וספרים של כל השיעורים של אותו שבוע). 4. בדיקה יחידה- בדיקה אחת תחומה בזמן, לתיק, שיער והדלת. לאור הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), גיל כבר לא עמד בהגדרה של הפרעה אובססיבית- קומפולסיבית, ותפקודו בבית הספר השתפר, עת המחשבות הטורדניות הצטמצמו, ויכול לחזור ולהתרכז בלימודים. בנוסף, מצבו החברתי השתפר, מאחר וכיום, יכול להיפגש עם חברים, בלי לעסוק בחשש לגבי שיערו. לסיכום, הטיפול בהפרעה אובססיבית- קומפולסיבית (טורדנית-כפייתית OCD), פותח לפני למעלה מ 20 שנה בארה"ב. השילוב של טיפול קוגניטיבי, לצד חשיפה ומניעת תגובה (טיפול התנהגותי), הינו הטיפול היחידי היעיל להפרעה זו (טיפול CBT). אבחון מוקדם, יוביל הן לצמצום הסימפטומים הטורדניים והכפייתיים וימנע הפיכת ההפרעה לכרונית, והן ימנע התפתחות הפרעות נוספות, כגון הפרעות התנהגות, חרדה ודיכאון. שאלה, ייעוץ, מידע? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- 0545.742352 או לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו
|